החלטה בתיק ת"א 52201-05-11

1.      בפני בקשה למתן צו עשה זמני שבה מתבקש בית המשפט לסלק את המשיבים או מי מהם מחלקה בשטח של כ 200 מ"ר שבבעלותו של המבקש שעליה בנויות שתי דירות מגורים, המהווה מחצית מהחלקה הידועה כחלקה 62 גוש 30614 (גוש ירדני 15) והנמצאת ברחוב אבו רמילה, טלעת חזמה שבבית חנינה החדשה שבירושלים (להלן: הנכס).

2.      דיון בבקשה במעמד המבקש והמשיב 1 (להלן: המשיב) התקיים ביום 1.6.11. לטענת המבקש, המשיב 2 לא אותר ולכן לא זומן לדיון.

3.      לטענת המבקש, שהוא תושב ברזיל, שכנע אותו המשיב 2 לאפשר לו לפעול כמתווך למציאת קונה לנכס. המבקש נתן למשיב 2 רשות לקחת את מפתח הדירה מעורך הדין של המבקש בארץ , עו"ד ג'ורג' סמעאן,  כדי להציג את הנכס לקונים פוטנציאליים. לפני פחות מחודש, נודע למבקש לטענתו כי מאן דהוא פלש לנכס. המבקש הגיע במהירות לארץ ומצא כאן את המשיב  מתגורר ביתו.  המשיב טען באוזניו כי רכש את הנכס מהמשיב 2 שהציג עצמו בפניו כמיופה כח של המבקש למכירת הדירה.

4.      מנגד, טוען המשיב כי רכש את המקרקעין בהסכם בכתב שנערך בינו לבין המשיב 2 בתור מיופה הכוח של המבקש ביום 22.3.11. לפי ההסכם, הנכס נמכר בסכום של 750,000$ אשר אמורים להיות משולמים בתוך 4 חודשים, ובמעמד חתימת ההסכם שולמה מקדמה בסך של 10,000$.

5.      באשר לשאלת קיומה של עילת תביעה לכאורה, אין מחלוקת כי המבקש הוא בעלים של הקרקע. מכאן, שהוא עומד בתנאי הסף הקבוע בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות). ובאשר לזכויותיו של המשיב, בשלב זה, סיכויו להדוף את תביעתו של המבקש אינם גבוהים. המשיב כביכול רכש  את ביתו של המבקש שלא על פי הסכם בכתב עם המבקש, כאשר לא נטען כי למשיב 2 היה יפוי כוח בכתב מאת המבקש. לכולי עלמא, לא ניתן לבצע הסכם מכר מקרקעין ללא יפוי כוח בלתי חוזר (ראה עדותו מטעם המשיב של עו"ד נביל גית, מי שאישר בחתימה נוטריונית הסכם שנערך בין המשיבים למכירת הבית, בעמ' 3 לפרוטקול הדיון ש' 15-16). נראה כי המשיב יתקשה לעמוד בדרישת הכתב לקיומה של התחייבות תקפה לעשות עיסקה במקרקעין הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969.

6.      המשיב טוען להסכמה בעל פה שהושגה בשיחה או בשיחות בינלאומיות עם המשיב לתנאי ההסכם ולכך שהמשיב רשאי לתפוס חזקה בבית אחרי שישלם מקדמה על חשבון הרכישה בסך 10,000$. גירסתו נתמכת בעדותו של עו"ד גית, הטוען כי "שמע את פרטי השיחה" (סעיף 7 לתצהירו). המבקש מכחיש את ההסכמות בעל פה המיוחסת לו. אינני קובע בשלב ממצאי מהימנות, ואולם נראה לי כי סיכוי הטענה בדבר הסכמה בעל פה כנטען אינם גבוהים. לא סביר שאדם יתן את הסכמתו לעיסקת מקרקעין של 750,000$, לרבות הסכמה למסירת החזקה כנגד תשלום של כ-1.3% משווי העיסקה, בשיחת טלפון מחו"ל עם אדם שלא הכיר לפני-כן!

בהערת אגב, אציין כי גם תשלום אותה מקדמה למשיב 2 טרם הוכח בפנינו, שלא לדבר על כך שאין ראיה לכך שהכסף הגיע לידיו של המבקש.

7.      גם אם היה תוקף כלשהו להסכם שבין המשיבים, בהסכם לא כתוב שהחזקה בדירה תימסר באופן מידי. הטענה שהמבקש הסכים לכך בטלפון איננה סבירה בין היתר בשל העובדה שאין זכר להסכמה מעין זו בהסכם בכתב שהמשיב מסתמך עליו.

8.      ב"כ המשיב טען לשיהוי בבקשה משום שהוגשה כעבור 30 יום מיום הפלישה הנטענת. הוא מסתמך על סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 הקובע כי המחזיק במקרקעין רשאי  להשתמש בכוח סביר להוצאת מסיג גבול מהמקרקעין וזאת בתוך 30 יום מיום התפיסה. במקרה הנדון, טוען המשיב כאמור כי קיבל את החזקה בנכס מיד לאחר עריכת ההסכם (בחודש מרץ) כאשר הבקשה הוגש בסוף חודש מאי, תקופה של למעלה מ 30 יום.

9.       אני דוחה את הטענה. סעיף 18 (ב) לחוק המקרקעין עוסק בזכותו של מחזיק כדין במקרקעין להשתמש בכוח סביר כדי להוציא משיג גבול מהמקום,"...בעשיית דין עצמית להחזרת החזקה" (רע"א 5518/98 יוסף נ. עוקשי, פד"י נ"ה (3) 294, 304 ו'). הסיטואציה שבפנינו שונה לחלוטין. כאן, מדובר בבעל זכויות במקרקעין המבקש צו עשה זמני של בית המשפט. זכותו המהותית לסעד המבוקש מצויה בסעיף 16 לחוק המקרקעין, המקנה לבעל המקרקעין את הזכות לדרוש את מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין (שם, בעמוד 304 ג'-ה'). הזכות הדיונית לעתור לסעד זמני עד להכרעה בתביעה לאכיפת הזכות המהותית, מעוגנת בתקנה 362(א) הנ"ל על פי התנאים הקבועים בתקנה.

10.  באשר לשיקול של מאזן הנוחות [תקנה 362(ב)(1) לתקנות], לכאורה, המאזן נוטה לטובתו של המשיב, אשר מכר את ביתו הקודם ועבר להתגורר בבית נשוא התביעה, לעומת המבקש, המתגורר בחו"ל ושההפסד שלו הוא הפסד כספי גרידא. יחד עם זאת יש להתחשב בכך שהמבקש דורש לקבל בחזרה את החזקה בביתו בארץ הנמצאת בבעלותו ובשליטתו שנים רבות. לעומת זאת, המשיב בשצף קצף מכר את ביתו הקודם כאשר העיסקה הנדונה עודה בחיתוליה ועבר לגור בביתו של המבקש עוד בטרם נחתם כל הסכם בכתב בין הצדדים ובטרם העביר כל סכום משמעותי על חשבון התמורה. יש להתחשב בכך שהמשיב איננו קונה תמים אלא קבלן בניין מנוסה אשר ידע בבירור את הסיכונים שנטל על עצמו במכירת ביתו הקודם בטרם חתימה על ההסכם לרכישת הנכס הנדון. 

11.  תקנה 362(ב)(2) לתקנות דורשת בדיקה, "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

יש להשיב על השאלה בחיוב. במצב שבו קיים ספק רב אם בעל בית מכר את ביתו, הצדק מחייב כי הבית יישאר בחזקתו עד לבירור טענות הצדדים, תוך קביעת תנאים להבטחת נזקי המשיב אם התביעה תדחה או הצו יפקע מסיבה אחרת.

12. היות וגורל העיסקה עדיין לוט בערפל, ובהתחשב בכך שמדובר במקרקעין שאינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין, אלא בלוח זכויות ירדני שטרם אושר על ידי פקיד הסדר המקרקעין, יחול איסור הדדי על תפיסת חזקה במקרקעין ועל ביצוע כל עיסקה בהם.

13. אשר על כן, ניתן בזה צו עשה זמני, האוסר על שני הצדדים או מטעמם להימצא בנכס ו/או לעשות כל דיספוזציה בנכס.

14. לצורך קיום הצו, אני מורה למשיב לפנות את הנכס מכל אדם וחפץ עד ליום 30.6.11 בשעה 12:00, ולמסור את החזקה בו לידיו הנאמנות של ב"כ המבקש. ב"כ המבקש ידאג לנעילת המקום ולהחזיק המפתח/ות ברשותו עד לפסק-הדין בתיק העיקרי או עד שיוחלט אחרת. אני מורה למשטרת ישראל לסייע במידת הצורך באכיפת הצו.

15. תוקפו של הצו מותנה בכך שהמבקש יפקיד עד ליום 20.6.11 בקופת בית המשפט ערבון כספי או ערבות בנקאית אוטונומית ללא הגבלה של זמן בסך של 20,000 ש"ח, וימציא ערבות עצמית וערבות צד שלישי לפצות את המשיב בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת. על ב"כ המבקש להעביר לב"כ המשיב עד ליום 20.6.11 העתק הקבלה בגין ההפקדה והעתקי הערבויות.

16. הצו יעמוד בעינו עד למתן פסק-דין בתיק העיקרי או עד שישונה או יבוטל על ידי בית המשפט.

ניתנה היום,  יא' סיון תשע"א, 13 יוני 2011, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: